הר כנען – חורף כמו באירופה!
28 בינואר 2012 – 19:57 | אין תגובות

הר כנען אשר בסמוך לצפת הוא ללא ספק אחת מפינות החמד היפות ביותר בישראל. למרות שמדובר בפנינה תיירותית של ממש, האיזור אינו המוני והומה אדם, אלא נותר טבעי ונקי. לכל מי שאומר בקול רם כי …

קרא עוד »
אטרקציות

מסלולי טיול

צימרים בצפון

נופש משפחתי

צימרים מומלצים

ראשי » נופש במדבר, צימר במדבר, צימרים בערבה

צימרים מומלצים בערבה – חאן דרך הבשמים

פורסם על ידי admin ב 3 בספטמבר 2009 – 17:385 תגובות

לו הייתי תיירן, בלי לחשוב פעמיים הייתי מקים את יחידת האירוח שלי בצפון, שמזמין לחיקו מאות אלפי ישראלים כל שנה. זה ההימור הבטוח. אני בספק רב אם הייתי בוחר לעבור לגור במדבר ולהקים שם צימר, וילת אירוח או אפילו חאן – כמו האלו בצופר.

צופר מה?

בחמישי האחרון ארזתי את הילדים לתוך מזוודה אדומה ויחד עם האישה נכנסו לאוטו לכיוון צופר.

אפילו הג'י.פי.אס שאל אותי אם אני בטוח שלשם אני רוצה להגיע, מתוך מחשבה שאולי אני מתבלבל והתכוונתי לישוב הפסטורלי עופר שמתנשא על הכרמל אל מול חופיו של הים התיכון, או אולי לצובה, בפאתי ירושלים.

גם אני הייתי שואל את עצמי אם הייתי במקומו.

הישוב שנמצא מרחק קילומטר ואסימון מהגבול הירדני הוא רק אחד מכמה שפזורים לאורך הגבול, כגון עין יהב או חצבה, ומציעים לכם את השקיעה המדברית במלוא הדרה ואת הזריחה מעל הרי אדום המתנשאים אל על.

אולם מלבד חוויה זו הם מציעים הרבה יותר, בדרך כלל גם מאחיהם הצפוניים, בלי לכלכך או לנקוב בשמות, ולו רק בגלל שהם יודעים שאם כבר טרחתם והגעתם עד הנה, רצוי שתקבלו פינוק שלא קיבלתם כדוגמתו.

היום הראשון

כבר עם ההגעה ל"חאן דרך הבשמים" קיבלו את פנינו המארחים הזריזים שמיד דאגו לנו לשתייה קלה, שחלילה לא נתייבש להם בחום הכבד ששרר במדבר.

"זה חום?" שאלתי אותם, מתענג על טמפרטורה שבמרכז תל אביב הייתי יכול רק לחלום עליה.

הילדים התחילו לברוח לכיוון החושות שנראו להם כמו הדבר הכי מגניב שהם אי פעם ישנו בו.

מזל שהם היו קשורים ברצועה, אחרת עוד היינו צריכים לרדוף אחריהם.

האישה, מצידה, שאלה אותי אם אני בטוח שיש כאן מזגן.

חייכתי, והיא הבינה ששיקרתי.

"ילדים! בגד ים!" צעקתי להם אחרי שהתמקמנו עם כל הפקלאות.

תוך זמן קצר שלא היה מבייש סיירת מובחרת הם כבר התייצבו מולי, הגדול עם כדור ים והקטן עם מצופים.

בטור עורפי צעדנו לכיוון הבריכה. סליחה, הספא המדברי, שלי נדמה יותר כאואזיס בלב כל השיממון.

אחרי כמה שעות בשמש הקופחת כשכבר התחלתי להזות מרוב רעב ולדמיין את הילדים האדומים שלי כעגבניות בשלות יצאנו והלכנו לחפלה באווירה מדברית אותנטית.

כמו ישראלים טובים זללנו את מיטב מטעמי המטבח הבדוואי, או נבטי, מה שלא יהיה ההבדל ביניהם.

אני חושב שאף פעם לא ראיתי את האישה שלי טוחנת כל כך הרבה. כנראה שהיה לה ממש טעים.

היום השני

למחרת התעוררנו מוקדם. וכשאני אומר מוקדם אני מתכוון לפני 12:00 בצהריים.

עם כל הכבוד לארוחת הבוקר, זה בכל זאת חופש ואני רוצה פעם אחת לישון בלי להצטרך לקום בשמונה בבוקר.

הילדים תודרכו כבר בלילה שלפני שאם הם רוצים משהו, הם פונים לאיש הנחמד עם הגופייה שקשורה על הראש ולא מעיזים להעיר אותנו. כולל אוכל.

ושלא יחשבו בכלל להיכנס לבריכה לבד או שזו תהיה הפעם האחרונה שהם רואים מים מחוץ למקלחת בשנה הקרובה.

אחרי ארוחת בוקר קלילה הצטרפנו לטיול גמלים שהזמנו.

הבטיחו לנו ערוצי נחל וצירי מעיין, אבל אני לא הולך לרטון על כך שלא היה בהם מים זורמים.

עם כל הציניות, הסיור היה מעניין והילדים נהנו מאוד לכל הדרך מהסיפורים שסיפר המדריך ומהניסיונות שלי להתקיל אותו ולשאול איך קוראים לכל קוץ וצמח שנתקלנו בהם.

כשלוש שעות הוא ארך ובסיומו שוב, איך לא, אוכל.

הפעם הילדים הצטרפו לאפיית הפיתות המסורתית.

סיימנו את חלקנו בחאן והודינו למארחים. עוד לפני שהספקתי להעמיס את אחרון המזוודות לאוטו, הילדים כבר ישנו במושב האחורי עם האישה.

נו טוב, לפחות אני אוכל לבחור איזה מוזיקה לשמוע בדרך הביתה.

5 תגובות »

השאר את תגובתך!

הינך חייב להיות מחובר על מנת שתוכל להגיב.